פרופ' דבי, מסביר. אורתופד מנתח, מומחה בניתוחי החלפות מפרקים. בוחר במשתל המיטבי, המתאים ביותר למטופל. יש גורמים רבים המשפיעים על ההחלטה. החל מהתאמה למטופל, לגישת הניתוח, עמידות המשתל, סיכון לבלאי ועוד.
לכל יצרן משתלים יש סוגי משתלים שונים שמבוססים על מתכת על פלסטיק, מתכת על מתכת, קרמיקה על פלסטיק, או קרמיקה על קרמיקה.
בשנים האחרונות התפתחו טכנולוגיות חדשות, וגישות ניתוחיות שונות. המבטיחות הליך נטול סיבוכים, וכן החלמה קלה. השיטות החדשות משנות לטובה את חיי החולים הסובלים מבעיות במפרקים.
הטכניקות, כמו גם המכשור המקצועי והחומרים שמהם עשוי השתל משתכללים. הם הוכיחו הצלחה ואפקטיביות של הניתוח המשפר תוך זמן קצר ובאופן משמעותי את איכות החיים.
הצלחת הניתוח תלויה בגורמים שונים מלבד ניסיונו האישי ומקצועיותו של המנתח. והם:
אורח חיי המטופל טרם הניתוח, רמת פעילותו, טווח התנועה של המפרק. ההליך הכירורגי, סוג המשתל. וכמובן ההיענות להנחיות ולהליך השיקום וההחלמה שלאחר הניתוח.
הטכנולוגיה התפתחה מאוד בנושא המשתלים גם מבחינת שרידות המשתל שבעבר היה צריך להחליף אחרי כ-10 עד 15 שנה. וכיום, ברוב המוחלט של המקרים, המשתלים יחזיקו מעמד לכל אורך חייו של המטופל.
פרופ' דבי עושה הכנה לפני כל ניתוח, מודד את מבנה המפרק, מתאים ומזמין לכל אחד את המפרק האידאלי, בהתאמה אישית. ההתייחסות שלנו למשתל היא לא רק ההכנה, מבנה המפרק, וצרכי המטופל. אלא גם -לסוג וגם להרכב המשתל.
סוגי משתלים
יש בעולם עשרות סוגים של משתלים מחברות שונות. וחשוב להתאים לכל מטופל את המשתל המתאים ביותר עבורו.
בחירת המשתל מבוססת על שרידותו, טווחי התנועה שהוא מאפשר, מחקרים לגבי המשתל ואיכותו, והחומרים ממנו הוא עשוי. כמו גם – גיל, רמת הפעילות של המטופל, מבנה הגפה,הסיבה לניתוח. וכמובן – נסיון המנתח עם המשתל. וממצאי המחקרים לגבי רמת הביצועים שלו.
פרופ' דבי מנתח עם שתלים בעיצוב מתקדם שמותאם יותר למפרק הטבעי. משתלים מחומרים איכותיים ועמידים.
לכל שתל יש מכשור ייעודי וטכניקה ניתוחית. ופרופ' דבי צבר ניסיון ורכש מיומנות רבה עם משתלים אלה.
יש כיום 4 חומרים עיקריים מהם מורכבים המשתלים. אין הסכמה גורפת לגבי החומר הנכון והטוב ביותר וההעדפת החומר תלויה גם בנסיון של המנתח איתו, במצב המטופל ובשיטת הניתוח.
מרכיבי המשתלים מחולקים בעיקר ל4 :
מתכת על מתכת (MOM – Metal On Metal) – סגסוגת כרום וקובלט, סגסוגת טיטניום או לפעמים נירוסטה. היתרון שלהם הוא בלאי מינימלי, הפחתת סיכוני הדלקת ומניעת אובדן עצם. והיותם זמינים במגוון גדלים. יש בלאי נמוך מאוד. אך חיכוך בין חלקי המתכות עלול לגרום לחלקיקי המתכת התת מיקרוסקופיים או יונים מסיסים של מתכת עלולים להגיע לכל הגוף. ולכן הם כמעט ולא נמצאים בשימוש כיום.
קרמיקה על קרמיקה – משתל מפרק ירך בעל קשיות ועמידות. משתלים אמינים ועמידים לטווח ארוך ולכן מתאימים במיוחד למטופלים פעילים או צעירים יחסית. בעבר היתה בעיית התנפצות. כעת יש לפעמים רעשי חריקה. חומר השתל בעל קשיות מקסימלית ובליה מינימלית. (חיכוך ושחיקה מופחתים). פני השטח חזקים וחלקים מאוד. כשעיצוב הקליפה שבמגע עם העצם היא מטיטניום והחלק הקרמי מוכנס לטיטניום. זה מפרק יעיל לאנשים צעירים או פעילים, להתמודדות עם עומס ופעילות. המשתל לא מתאים לכל מבני האגן וצריך לוודא את התאמתו .
קרמיקה על פלסטיק (פוליאתילן) – פרופ' דבי מנתח החלפת מפרק ירך בשילוב של משתל קרמי, אמין ועמיד לטווח ארוך. על משטח חיכוך מפוליאתילן במשקל מולקולרי גבוה מאוד. חומר השתל בעל קשיות מקסימלית ובליה מינימלית. (חיכוך ושחיקה מופחתים). פני השטח חזקים וחלקים מאוד. עיצוב הקליפה שבמגע עם העצם היא מטיטניום והחלק הכדורי הוא קרמי. ראשי הקרמיקה קשים ועמידים יותר ממתכת ושיעור הבלאי שלהם נמוך מאוד. כשמשטח המגע הוא פוליאתילן אין רעשי חריקה.
מתכת על פלסטיק (פוליאתילן) – פרופ' דבי מנתח ניתוח החלפת מפרק ברך כאשר שתלי העצם מצופים מתכת חלקה (בדרך כלל סגסוגת של כרום וקובלט) וביניהם אינסרט עשוי מפוליאתילן. שמהווה בולם זעזועים, שמאפשר תנועה מירבית ובלאי מינימלי.
איך מחליטים? בהתאם למצב הייחודי וההתאמה לכל מטופל.
סוגי שתלים להחלפת מפרק ירך
כאשר הסחוס במפרק הירך נשחק, עד לחיכוך בין העצמות, שחיקה של המפרק, כאבים ומגבלה בתנועה ובניידות. ומגיעים לניתוח החלפת מפרק הירך. מחליפים את ראש הירך הכדורי, ואת אזור השקע באצטבולום , אליו נכנס ראש הירך. פרופ' דבי משתמש בשתלי טיטניום להחלפת ירך. שתלים של החברות המובילות בתחום.
הרכב המשתלים:
סגסוגת של טיטניום – המתכת הכי קרובה לקשיחות העצם האנושית. עם ציפוי שכבה של הידרוקסיאפטיט מחורר כמו אלמוג. שמאפשר צמיחה טבעית של העצם לתוך השתל. כדי שהעצם תגדל לתוך שכבת השתל וכך תייצב אותו לעשרות שנים. תפקיד הנקבוביות להיצמד לעצם, ולעודד אותה לצמוח לתוכו ולהפוך בסופו של דבר לחלק בלתי נפרד ממנה.
מחבר התנועה או משטח ההחלקה, בין ציפוי הטיטניום של עצם הירך לשתל האגן צריך להיות עם מינימום חיכוך ובלאי. והוא בנוי לרוב מראש כדורי קרמי, כנגד פולימר מסוג פוליאתלן או משטח קרמי באצטבלום.
השתל דומה במבנהו למפרק הירך הטבעי. את השתל מרכיבים ב2 צדדי המפרק, בפנים העצם. והוא מהווה כמתווך בין משטח ההחלקה (הבנוי לרוב מראש קרמי כנגד פולימר מסוג פוליאתלין או משטח קרמי באצטבלום) לעצם עצמה.
סוגי שתלים להחלפת מפרק ברך
עם התקדמות הטכנולוגיה, והבנת המבנה והמכניקה של הברך, עיצוב המשתלים וסוג החומרים בהם משתמשים התפתח משמעותית.
בניתוח החלפת ברך – פרופ' דבי מנתח בשיטה קינמטית בהתאמה אישית. מפרק הברך החלופי מורכב מחלק המושתל בשוק, עצם הטיביה (משתל טיביאלי). ועליו מרכיב פלסטי קשיח (אינסרט). ציפוי מתכתי על קצה החלק התחתון של עצם הירך, והפמור (משתל פמורלי). וביניהם משטח חיכוך מפוליאתילן, שמאפשר תנועה מירבית ובלאי מינימלי.
שתלים לברך יכולים להיות עם צמנט או ללא צמנט בהתאם לסוג הקיבוע המשמש להידוק השתל למקומו. ומרקם או ציפוי השתלים והאפשרות של העצם לגדול לתוכם. כשהמטרה היא: תנועה מירבית ובלאי מינימלי.
הרכב המשתלים:
סגסוגת של קובלט וכרום – הקובלט כרום עמיד בפני הכוחות הביומכנים שעל הברך ומחזיק מעמד זמן רב. בניגוד למתכת רכה שמתבלה מהר. סגסוגת זו קשה, עמידה בפני שחיקה ובעלת תאימות ביולוגית גבוהה. לא מעוררת דחייה ויכולה לעמוד בעומסים הגבוהים הדרושים ממפרק הברך.
אחוז החולים המפתחים תגובות אלרגיות הקשורות לשימוש בסגסוגת קובלט – כרום הוא נמוך מאוד. במידה וקיימת רגישות למתכת מסויימת, כמו רגישות לניקל, חשוב ליידע את פרופ' דבי .משתל זה לא מתאים למטופלים עם אלרגיה לניקל.
פוליאתילן – פלסטיק קשיח שמורכב על החלק העליון של שתל השוק, ומהווה חלק ממשטח ההחלקה של המפרק.
צמנט – דבק עצמות.
שתלים לברך יכולים להיות עם צמנט או ללא צמנט בהתאם לסוג הקיבוע המשמש להידוק השתל למקומו. יש שתלים המעוצבים כך שיחוברו ישירות לעצם ללא צמנט. בהסתמך על צמיחת העצם וחיבורה למשטח השתל. על בסיס מרקם או ציפוי השתלים שמאפשר לעצם לגדול לתוכם.
השתלת ברך עם צמנט- אמינה מאוד, הדבק מחלחל היטב לחלק הספוגי שבעצם והחיבור אידאלי.בעוד השתלת ברך ללא צמנט – מתאימה יותר למתכות כמו טיטניום, איתה משתמש פרופ' דבי בעצם הירך.
מבנה השתל
פרופ' דבי מנתח בינלאומי. מנתח החלפת ברך והחלפת ירך, בשיטה קינמטית. בוחר במשתלים במתאימים ביותר מבחינת גודל, עמידות כנגד שחיקה ועיצוב שיקנה טווח תנועה ותחושה קרובה לברך הטבעית.
פרופ' דבי נוטה להשתמש במשתלים שקרובים יותר לאנטומיה הטבעית שלנו – מדיאל פיבוט -משתל אנטומי. לגבי משתלים אלה יש לאחרונה יותר ויותר ספרות מקצועית, התומכת בהעדפת המשתלים ובתחושתם הטבעית לאחר השתלת משתל מסוג MEDIAL PIVOT.
גם בניתוחים בשיטה רובוטית – מנתח בגישה קינמטית עם רובוט .
שתלים בהתאמה אישית וטכניקות ניתוחיות מתקדמות
במקרים קשים ומורכבים פרופ' דבי מזמין משתלים בהתאמה אישית. כלומר מייצרים משתלים בהתאם לפגיעה או למבנה הייחודי של המטופל.