A novel self-care biomechanical treatment for obese patients with knee osteoarthritis
מחקר נוסף בו השתתף פרופ׳ דבי לגבי תבניות הליכה. המחקר בחן את ההשפעה של אפוסתרפיה, על שיפור דפוסי הליכה של אנשים בעודף משקל. הסובלים מ- אוסטיאוארטריטיס בברך (שחיקת סחוסים – OA ).
A novel self‑care biomechanical treatment for obese patients with knee.Int J Rheum Dis 2017 Jul;20(7):818-824
Omri Lubovsky, Amit Mor, Ganit Segal, Ehud Atoun, Ronen Debi, Yiftah Beer, Gabriel Agar, Doron Norman, Eli Peled, Avi Elbaz
סיכום המאמר: מטרות, שיטות, תוצאות ומסקנות
מטרות המחקר
החוקרים ביקשו לבחון את השפעתו של טיפול באפוסתרפיה , עבור אנשים בעודף משקל (BMI > 30 ק"ג/מ"ר) עם שחיקת סחוס בברך. הם בדקו האם שימוש בממערכת התרגול, כחלק מתכנית תרגול ביתית, משפיע לטובה על פרמטרים של הליכה ועל תסמינים קליניים כמו כאב, נוקשות ותפקוד.
מדובר במחקר רטרוספקטיבי שכלל 105 איש. שהשלימו תוכנית של 12 חודשים באמצעות אפוסתרפיה, עם תרגילים מוגדרים. הם עברו בדיקת הליכה ממוחשבת, מילאו שאלוני של WOMAC ו- SF-36. דפוסי ההליכה והתסמינים הקליניים הוערכו לאחר 3 ו-12 חודשים של טיפול.
נמצא כי כל פרמטר הליכה השתפר משמעותית כבר לאחר 3 חודשים. ויותר מכך לאחר 12 חודשים .מהירות ההליכה עלתה, הייתה ירידה משמעותית בכאב, בנוקשות ובמגבלה תפקודית.
תוצאות מרכזיות
- כל פרמטר הליכה השתפר משמעותית בתוך 3 חודשים והשיפור התגבר לאחר 12 חודשים (P = 0.03):
- מהירות הליכה עלתה ב‑11.8% (3 חודשים) וב‑16.1% (12 חודשים).
- שלב התמיכה על רגל אחת (SLS) בברך הסימפטומטית עלה ב־2.5% ו־3.6%, בהתאמה.
- היו גם שינויים משמעותיים בתסמינים הקליניים:
- כאב ירד ב‑34.7% לאחר 3 חודשים וב‑45.7% לאחר שנה.
- הגבלות תפקוד ירדו ב‑35.0% ובהמשך ב‑44.7%.
- מדדי SF‑36 (פיזיים ונפשיים) השתפרו בצורה מובהקת (P < 0.001) בשני שלבי המדידה PubMed.
מסקנות
החוקרים מציינים כי שימוש באפוסתרפיה, בשילוב תרגול, מביא לשיפור ממשי בדפוס ההליכה ובתסמינים הקליניים של חולי אוסטיאוארטריטיס בעודף משקל. ההתאמה הביתית והיישום העצמי של התכנית מדגישים את הפוטנציאל שלה כהתערבות יעילה, נוחה ובעלת סיכוי גבוה לציות לשימוש – במיוחד עבור קבוצה זו.
ולסיכום – נראה כי נבדקים בעודף משקל, עם שחיקת סחוס בברך, שעמדו בתוכנית אימונים ביתית באמצעות אפוסתרפיה, הפגינו שיפור משמעותי בדפוסי ההליכה ובתסמינים הקליניים.