פיזיותרפיה לעומת סטרואידים לאוסטיאוארטריטיס

 

השוואת פיזיותרפיה לעומת סטרואידים לאוסטיאוארטריטיס (OA) של הברך

מחקר שפורסם ב N Engl J Med בשנת 2020, התייחס לכך שאוסטיאוארטריטיס של הברך (שחיקת מפרקים) שכיח מאד. במחקר הושוו 2 טיפולים שמרניים.

טיפול פיזיותרפי, כמו גם זריקות תוך מפרקיות של סטרואידים הוכחו כבעלי תועלת קלינית. במחקר נבדקה היעילות לטווח הקצר ולטווח הארוך, להקלה על כאבים, ולשיפור התפקוד הגופני. בקרב מטופלים שסובלים משחיקת סחוסים (אוסטיאוארטריטיס).

להזרקת סטרואידים יתכנו סיבוכים כמו זיהום, האצת שחיקת הסחוס המפרקי ושברי מאמץ בעצם התת כונדרלית.

המחקר:

במחקר עשו ניסוי אקראי כדי להשוות בין טיפולי פיזיותרפיה להזרקת סטרואידים (עד 3 זריקות בשנה). במערכת הבריאות הצבאית של ארה"ב. נבדק מדד אוסטאוארתריטיס (WOMAC) לאחר שנה (המדד נע מ 0 – עד 240, מבוסס על מדדי כאב ,תפקוד גופני ונוקשות), וסולמות הערכה נוספים.

נבדקו 156 חולים , גברים ונשים. עם גיל ממוצע של 56 שנים, שטופלו בשני בתי חולים צבאיים גדולים בארה”ב בשנים 2012-2017.  בשתי קבוצות אקראיות, בנות 78 איש בכל קבוצה. OA של הברך הוגדר בהתאם לקריטריונים קליניים ולממצאים בצילום. מאפייני הבסיס, כולל חומרת הכאב ורמת הנכות, היו דומים בשתי הקבוצות.

מעריכי הטיפול לא היו מיודעים לסוג הטיפול אותו קיבלו המטופלים. תוצאות הטיפול נבחנו לפי קריטריונים אחידים (סולם WOMAC וסולמות הערכה נוספים).

מדדי הצלחת הטיפול כללו: כאב, תפקוד גופני, והערכה כללית על פי סולמות מקובלים. התוצאה העיקרת הייתה ציון WOMAC לאחר שנה.

התוצאות:

ציוני WOMAC הממוצעים בתחילת המחקר היו 108-109 .לאחר שנה, הציונים הממוצעים היו 59 בקבוצת הסטרואידים ו 37 בקבוצת הפיזיותרפיה.

במחקר זה, הפיזיותרפיה השפיעה לטובה והשפעתה השתפרה , במהלך השנה. גם בזכות הקשר בין המטפל למטופל, לחינוך ולהסברים לגבי שינוי אורחות חיים. 

מסקנת המחקר:

מסקנת המחקר היתה כי תוצאת טיפולי פיזיותרפיה, בחולים עם דלקת מפרקים ניוונית של הברך. היתה פחות סבל, כאבים ונכות תפקודית לאחר שנה, ביחס לטיפול בזריקת סטרואידים תוך פרקית. כלומר, פיזיותרפיה היתה יעילה יותר מהזרקת סטירואידים, לאחר שנה מתחילת הטיפול.

Physical Therapy versus Glucocorticoid Injection for Osteoarthritis of the Knee. N Engl J Med. 2020

שיתוף פעולה ושינוי אורחות חיים

פרופ' דבי מדגיש, שגם בטיפול השמרני, וגם לאחר ניתוח החלפת מפרק. פתרון קל הוא לא הפתרון היעיל . יש חשיבות רבה, לעבודה על אורחות חיים, תרגול, פיזיותרפיה, חיזוק השריר וטווחי התנועה.

בחירה בנטילת תרופות, זריקות סטרואידים או כל טיפול בו אין צורך במעורבות של המטופל. לרב, יהיה עם הצלחה פחותה, ביחס לאחריות אישית ועבודה משותפת. למען בריאותכם.