אוסטיאוארתריטיס – הטיפול לפני הניתוח.

אוסטיאוארתריטיס – הטיפול לפני הניתוח. אוסטאוארטריטיס (OA, מחלת מפרקים ניוונית, "שחיקת סחוס", "שחיקת מפרקים") היא מחלת מפרקים שכיחה שמתאפיינת בהרס הסחוס העוטף את קצות העצמות , פגיעה בעצם התת סחוסית ובמייצבי המפרק. עד לחיכוך פיזי בין שתי עצמות המפרק, דבר הגורם לכאב ולשינויים ניווניים בעצם.

שכיחות המחלה עולה עם השנים. עם זאת – ישנם גורמים שונים המעלים את הסיכון להופעתה. כמו נטייה תורשתית, השמנת יתר, פציעה במפרק או שימוש יתר של המפרק, הפרעות מולדות במבנה השלד ועוד.

המחלה פוגעת מאוד במפרקים נושאי המשקל: מפרקי הברך והירך .תסמיניה כוללים כאב ונוקשות במפרקים, במיוחד מפרק הירך ומפרק הברך. נוקשות בוקר, נפיחות,ירידה בטווח התנועה ובתפקוד המפרק.

אוסטיאוארטריטיס – שינויים ביומכניים .

ההתדרדרות בשחיקת הסחוס של הברך מווסתת דרך ליקוי בביומכניקה. ליקוי שניתן להעריך באופן אובייקטיבי בעזרת מעבדת הליכה (GAIT). כמו גם בעזרת מדדי הליכה ספציפיים. לדברי פרופ' דבי, הכרת המרכיבים הביומכניים במחלה, הביאה להתפתחות אסטרטגיות טיפול. אסטרטגיות שמטרתן הראשונית היא להפחית את העומס המכני, ועל ידי כך להפחית את הכאב, ולהאט את התדרדרות המחלה. 

נמצא כי התערבויות אקטיביות הפחיתו את העומס הביומכני על הברך בחולים הסובלים מ-OA, ויכולות להאט את התקדמות המחלה. 

חשוב להבין שמבחינה מכנית כל הגפה התחתונה מתפקדת כשרשרת קינטית סגורה (Closed Kinetic Chain). ולכן שינויים בחלוקת העומסים באיזור מסוים בגפה, משפיעים על איזורים נוספים. ובהתאם, שחיקת הסחוס מתחילה להיתפס כמחלה של כל חלקי המפרק, ולא רק של הסחוס הפרקי. נמצא כי יש חשיבות רבה לשרירים, הרצועות והעצבים. ולהשפעתם על הסביבה הביומכנית.

כמו כן, יש השפעה רבה למנח הגפה התחתונה, (הציר הביומכני, או הזווית הנוצרת על ידי ציר הפמור וציר הטיביה). כמו גם, למשקל עודף, או השמנת יתר . שקשורים גם להופעת המחלה וגם לחומרתה. בגלל השפעת ההשמנה על המנח של הגפה.

העומס הנוצר על המפרק בזמן תנועה, או פעילות, גבוה בהרבה מהעומס הסטטי. הליכה מעלה את העומס על הברך פי 3 ביחס לעמידה.

עומס ושחיקת סחוס

גם לפעילות גופנית ולסוג העבודה יש קשר שחיקת הסחוסים . מחקרים פרוספקטיביים הראו שיש קשר בין עומס מכני ואוסטיאוארטריטיס. בשחיקת סחוסים יש ביומכניקה לקויה. לכן למשל, לאחר החלפת ירך בגפה נגדית, יש יותר סיכוי לשחיקת סחוס של הברך.

כמו כן, ביומכניקה לוקה במפרק אחד בגפיים התחתונות, עשויה להשפיע על התפתחות OA במפרקים אחרים, בכל אחת מהגפיים.

בעקבות המחקרים , יושמו כמה אסטרטגיות טיפוליות, שמטרתן להפחית עומס על הברך וכך להשפיע גם על מפרקים שכנים:

1. התערבות ביומכנית, שמטרתה להפחית עומסים הנוצרים במדור המדיאלי של הברך, וכך להשפיע על התקדמות המחלה ועל הפחתת הכאב.
2. השפעה על תבנית ההליכה ועל שינוי העומסים על מפרקים נמוכים יותר.

אוסטיאוארתריטיס – הטיפול לפני הניתוח

1. טיפולים לא-תרופתיים
   • שינוי אורח חיים
   • ירידה במשקל
2. אימוני השרירים שמסביב למפרק. השרירים מספקים יציבות. והתרגול מאפשר לפזר את העומסים.
   • יש אימונים בדגש על השריר ה-4 ראשי ושרירי ההמסטרינג. להפחתת כאב
   • מודלים קינטיים מצביעים על חשיבות השרירים סביב פרק הירך, גם בשביל לפזר את העומסים על הברך .
   • בהתאם: פיזיותרפיה, אפוסתרפיה, הידרותרפיה וכד'
3. טיפולים טבעיים כמו גלוקוזאמין, PRP.
4. טיפולים תרופתיים לשם שליטה בכאב. יש מחקרים שמראים כי טיפול תרופתי לא משפר את מהלך המחלה, ואף גורר עומס גדול יותר על המפרק , בשל הפחתת מנגנון הכאב.

מה הטיפול המומלץ באוסטאוארטריטיס, במקום או לפני ניתוח?

פרופ' דבי ישוחח אתכם, יבחן את התסמינים, טווח התנועה, יערוך בדיקה גופנית של תבנית ההליכה,
יראה את מצב המפרק. יבדוק נפיחות, רגישות, טווח תנועה, ביומכניקה, תבנית הליכה ומידת הכאב. ויעיין בבדיקות דימות שמסייעות לזהות מהי דרגת המחלה והאם אכן מדובר באוסטאוארטריטיס.

חשוב לציין כי אין טיפול המחזיר את הסחוס לקדמותו או "מבריא" אותו. מטרת הטיפול היא טיפול בתסמינים. כלומר הפחתת כאב ושיפור התפקוד.

שינוי אורח חיים ותרגול

לפני הכל, יש חשיבות עליונה לעבודה על אורח חיים.

שיפור הפונקציה התפקודית – חינוך המטופל לתרגול עצמי, הורדת העומס על המפרק, טיפולים פיזיותרפיים ועצמיים המבוססים על חיזוק שרירים ושיפור השליטה העצבית שרירית.

ירידה במשקל – בעת הצורך. חשוב לדעת שהשמנת יתר היא אחד מגורמי הסיכון של אוסטאוארטריטיס. ההנחיות הבינלאומיות ממליצות על ירידה מתונה במשקל (כ- 5% ממשקל הגוף) לשיפור רמת הדלקת, או ירידה מאוזנת, אך משמעותית יותר (יותר מ- 5% ממשקל הגוף) להפחתת כאבים ומוגבלות.

פעילות גופנית – בדגש על פעילות גופנית שמחזקת את השרירים ומסייעת בהפחתת משקל, בעת הצורך. פעילות גופנית נכונה יכולה להקל על הכאבים, ולהאט או לעצור תהליך של שחיקת סחוס.

תזונה נכונה ותוספי מזון, כמו – גלוקוזאמין וכונדרואיטין סולפאט שנמצאים גם באופן טבעי בסחוס המפרקי. או נוגדי דלקת טבעיים כמו כורכום, אומגה 3 ועוד.

פיזיותרפיה (טיפול פיסי), פיזיותרפיית חימום, אולטרסאונד, אפוסתרפיה (טיפול על ידי מערכת הליכה)  והידרותרפיה (טיפול במים).

הזרקת PRP , הזרקת Platelet Rich Plasma (פלסמה עשירה בטסיות). זריקה על בסיס מרכיבים שמיוצרים בגוף באופן טבעי. פרופ' דבי ימליץ על הטיפול בהתאם לדרגת השחיקה.

טיפולים תרופתיים

משככי כאבים נוגדי דלקת, , NSAID, משחות מקומיות, והזרקות חומרי סיכה וסטרואידים. מומלץ מאוד להתייעץ עם רופא המשפחה. לבדוק עלות מול תועלת (בריאותית) ולזכור שמדובר בטיפול נקודתי בכאב ולא בבעיה עצמה.

ואם הכל לא עוזר?

אם הטיפולים השמרניים כבר לא יועילו, או השחיקה והכאב יהיו בדרגה, שאין טעם לנסות אותם. ואם תהיו מוכנים פיזית ונפשית לניתוח. יתכן שתחליטו על ניתוח החלפת מפרק. בניתוח, מוציאים את הסחוס שנפגע ואת האיזורים הפגועים בעצם. ומחליפים אותם במשתל ייעודי. מה שמאפשר למירב המטופלים לחזור לפעילות שגרתית מלאה, ללא כאבים.